אושר שאין לתאר

"אושר שאין לתאר"
שיחה אישית עם אביה אברהם
הפנים האמתיות של האימהות בצל דכאון אחרי לידה

המדור מארח את הבלוגרית ואושיית האינסטגרם שבחרה לשתף באומץ ובישירות בקשיים שחוותה עם לידת בנה הראשון.
אנחנו מאמינות שכל אישה וכל גבר שמתכנן משפחה, צריכים להיות ערים לאתגרים שמביאה עמה האימהות החדשה.

תופעות פסיכולוגיות וחברתיות רבות סופחות רבדים נוספים לאור האתגרים של העידן המודרני, כמו לחץ חברתי שמקורו במדיות הדיגיטליות שמלוות אותנו בכל עת וכמובן שינויים שהביא עמו עידן הקורונה.
אחת התופעות שקיבלה משמעות נוספת היא ההתמודדות עם דכדוך ודכאון לאחר לידה. תופעה המושפעת ללא ספק מבידוד חברתי ומלחץ להיות ולהרגיש "אימא מושלמת", ממש כמו באינסטגרם או בפייסבוק.

דכאון לאחר לידה,  postpartum depression/ PPD, הוא תצורת דכאון שעלולה להתפתח בקרב הורים חדשים, נשים וגברים כאחד במפתיע, כתגובה ללידה , לרוב בילד הראשון.
התסמינים הנפוצים נעים מייאוש, עצבות ודכדוך לאגרסיביות, אובדנות עצמית ואף לעיתים כלפי התינוק.
התופעה נוטה להופיע בחודשים הסמוכים ללידה, ולחלוף תוך מספר חודשים עד שנה, בעיקר בעזרת טיפול התנהגותי ובמקרה הצורך תרופתי.

קהילת גילטי משתפת ומחבקת את אביה אברהם
אביה אברהם בטח לא חשבה שהתופעה "תתקוף" גם אותה. אמנית איפור במקצועה, היא חיה חיים מלאים בקצב גבוה.  
נשואה באושר למתן, הם היו מודעים לעובדה הם חווים היריון שהוגדר בסיכון גבוה, אך היו בטוחים שרוח קלילה ואופטימיות זהירה תעזור להם לצלוח הכול. חווית הלידה הייתה קשה מנשוא עבורה, 30 שעות בחדר לידה, מיעוט מי שפיר וברגע האחרון גם החלטה בהולה לבצע ניתוח קיסרי חירום,  ללא זמן להרדמה ראויה, כמובן שכל אלו הגיעו אחרי 42 שבועות הריון מלווה במתח גבוה.

ואז הגיע רגע הלידה, ומה קרה?!
מילאן הגיח לאוויר העולם ובאופן טבעי הונח בידי אמו והחל לבכות. שם היא הבינה שמשהו לא כשורה, כי המשפט היחיד שרץ לה בראש הוא: "מה עשיתי לעצמי", הכי רחוק מהתיאור הרווח של מרבית היולדות, "אושר שאין לתאר"...

רבים וטובים אמרו שהזמן הוא התרופה הכי יעילה, אך במקרה של אביה הזמן רק חידד בקרבה את תחושות הייסורים. היא מצאה את עצמה אבודה, שקועה במחשבות רעילות והתרפקות על חייה כאישה חופשיה, לא אימא.
נקודת המפנה מגיעה כאשר היא שיתפה  חברה במשפט הבא:
"הלוואי שירדימו אותי ואקום בעוד 6 שנים".
בנקודה זו היא הבינה שמדובר בדגל אדום, ושההתייחסות לתחושות שחולפות בקרבה צריכה להשתנות, יש לפנות לעזרה!

איך התמודדת  עם ההרגשה הקשה ?
מה הדברים שעזרו לך לצלוח את התקופה?
בראש ובראשונה הסביבה החמה שעוטפת. צעד משמעותי עבורי הייתה ההחלטה לערב את המשפחה, ברגע ששחררתי את החשש, ההדחקה והמבוכה הצלחתי להתמודד בעזרתם יותר בהצלחה.
התקשיתי למצוא את האיזון בין החיים שאני מכירה ואוהבת לבין החיים ש"נקלעתי" אליהם עם מילאן, לכן פניתי לפסיכולוגית אשר המליצה לי להיות הרבה יותר קלה עם עצמי ולאפשר שיטת תגמול שתחזיר לי את הגה השליטה על חיי. פיתחנו שיטה של תגמול עצמי: בילית עם מילאן כל הבוקר ואת מרגישה חנוקה? מגיע לך קפה עם חברה!
התעוררת פעמיים במהלך הלילה כשהוא בכה ? מגיע לך בוקר שקט עם עצמך... על כל פעולה שדרשה ממני מאמץ והתגברות על תחושות קשות , זכיתי לפלאשבק מרענן לחיים ה"קודמים" שהיו נטולי "דאגות".
בנוסף, שילבתי בשגרת היום יום טכניקות שונות של דמיון מודרך וחשיבה חיובית.
בתום כחודשיים של טיפול ומעורבות משפחתית מוגברת בהם מתן ואימי עמדו לצידי בכל צעד ושעל וסייעו בטיפול היומיומי במילאן, הרגשתי הרבה יותר "עצמי". סוף סוף, זכיתי ליהנות מהאמהות והתחלתי להבין על מה כולן מדברות. גם אני נגעתי באותו אושר שמתגבר מיום ליום. כעת, כשמילאן כבר בן 4 חודשים ויודע לחייך אלי את החיוך ששמור רק לאימא, אני יודעת שהתגברנו ביחד על האתגר.
אני כאן כדי לסייע לאחרות להתמודד, תמיכה מניסיון אישי היא כה כנה ורלוונטית, ואין לה תחליף.

למה החלטת לשתף בסיפור שלך?
בעיקר כדי להעלות את המודעות לעניין. מרבית התמונות והסיפורים של נשים מוכרות אחרי לידה מספרים סיפור חלקי בפרספקטיבה של "אינסטה". הכל ורוד, ללא חיתולים או לילות טרופי בכי.
רציתי לתת מקום ולגיטימציה גם לסיטואציות הקשות שמלוות בחוויית הלידה וההיריון, לסיפורים מהחיים האמיתיים, כי הידיעה שמישהי או מישהו חווים את זה יחד אתך, גם אם מדובר בזרים מוחלטים, מחזקת ומעודדת.
פקטור נוסף שדחק בי לפתוח ולספר הוא ההבנה שסיפורי האישי יכול לעזור למישהי שנמצאת בסיטואציה דומה, על מנת שתדע להניף דגל אדום ברגע שהיא זקוקה לעזרה, הרגע המכונן שאני חוויתי היה מאוחר מדי, אבל הוא עדיין יכול להציל מישהי אחרת.

איך היו התגובות מסביב?
רובן ככולן היו עוטפות ומחבקות, הרגשתי מועצמת וחזקה, אנשים התפלאו מהאומץ שלי והעריצו את השקיפות.
כיף להרגיש כמו שליחה של האנשים האמיתיים ולהאיר את הפינות האפלות שלא עוברות את הסלקטור של הפיד באינסטגרם...

מערכת גילטי שולחת נשיקות ותודות לאביה, מתן ומילאן המתוק!

ולכן שם בבית ובחוץ, אם אתן מרגישות לבד במערכה, תדעו שיש עוד רבות כאן שמתמודדות עם אתגרים שלא אוהבים לדבר עליהם ואנחנו כאן כדי לשתף ולסייע בעזרת ה"ביחד" שלנו.

הודעות לאביה, יתקבלו באהבה!

שלכן תמיד,

גליה וצוות גילטי